חשבתם פעם מה קורה למי שמחליט להתחיל מריבה גדולה ולגרור אליה את כולם? במלחמה מול העיר חצור, בני ישראל הכו את תושבי העיר הַחֲרֵם, כלומר, הם ניצחו אותם לחלוטין. הכתוב מספר שלֹא נוֹתַר שם אף אחד. יש הבדל מעניין בין המילים. לפעמים במלחמות אנשים מצליחים לברוח בטעות או בלי שהצד השני ישים לב, אבל כאן המילה "נותר" מלמדת אותנו שהניצחון היה כל כך מוחלט, עד שאף אדם לא הצליח להימלט, אפילו לא בהיסח הדעת.
בסוף המלחמה, יהושע וְאֶת חָצוֹר שָׂרַף בָּאֵשׁ. למה דווקא את חצור הוא בחר להעלות באש מכל הערים? הסיבה היא שמלך חצור היה זה שיזם את כל המלחמה הזאת ואסף את שאר המלכים להילחם בישראל. שריפת עיר הבירה שלו נועדה להיות עונש וגם אזהרה לעתיד. יהושע רצה להעביר מסר ברור לכל הסביבה: אם מנהיג אחר ינסה לארגן התקפה דומה על עם ישראל, התושבים שלו יפחדו שגורלם יהיה דומה לגורל חצור, ויעצרו אותו מיד.