קואליציית העמים שהתאגדה למלחמה נגד ישראל הקיפה שטח גאוגרפי נרחב, מן ההרים ועד העמקים. היערכות זו כללה את הַכְּנַעֲנִי מִמִּזְרָח וּמִיָּם, אשר ישב בפאה המזרחית של האזור הצפוני וכן ממערב, ואת העמים ששכנו בתווך, בָּהָר, והם האמורי, החיתי, הפריזי והיבוסי [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. בנוסף אליהם התייצב וְהַחִוִּי תַּחַת חֶרְמוֹן, כלומר עם ששכן בעמק שלמרגלות הר חרמון [רד"ק, מלבי"ם].
באשר למיקום בְּאֶרֶץ הַמִּצְפָּה, קיימות שתי גישות מרכזיות. הגישה הראשונה מפרשת זאת כתיאור גאוגרפי פשוט, לפיו הר חרמון עצמו היה ממוקם בתוך חבל ארץ שנקרא "ארץ המצפה" [מצודת דוד, רד"ק]. לעומת זאת, גישה אחרת רואה במילים אלו תיאור של נקודת הכינוס הכללית: כל המלכים הרבים הללו נועדו יחד בארץ המצפה כדי להילחם ביהושע. בעקבות התשועה הגדולה שהתרחשה במקום זה – ניצחון על מלכים רבים, בשונה מהמלחמה הקודמת שהייתה נגד חמישה מלכים בלבד – ייתכן שיהושע בנה שם מזבח. משום כך הפכה המצפה לאתר מקודש לתפילה ולמוקד התכנסות לאומי עבור עם ישראל לדורותיו, אליו היו נאספים לקראת מלחמות או אירועים משמעותיים, כפי שמצינו בימי יפתח, במעשה פילגש בגבעה ובימי שמואל ושאול [רד"ק].