לאחר כיבוש חלקה הדרומי של הארץ, המערכה הצבאית משנה את כיוונה ומתמקדת כעת בהתארגנות של קואליציית המלכים הצפונית [מלבי"ם]. הכתוב משרטט מפה גיאוגרפית של האזורים שמהם נאספו צבאות אלו, החולשים על פני תוואי שטח מגוונים ברחבי הארץ.
האזורים המוזכרים כוללים את הָהָר וכן את הָעֲרָבָה, המפורשת כאזור של מישור [מצודת ציון]. משם מציין הכתוב את נֶגֶב כִּנְרוֹת, כלומר האזור הנמצא מדרום לימת הכנרת, המכונה גם גינוסר. השם "כנרות" מופיע בלשון רבים, ולפי הרד"ק הדבר מעיד על אסופה של מספר מקומות וחלקות ארץ סמוכות שהתאפיינו באדמה פורייה במיוחד, שפירותיה זכו לשבח רב.
מוקד נוסף שממנו הגיעו הכוחות הוא נָפוֹת דּוֹר. הפרשנים מסכימים כי המילה "נפות" משמעותה מחוזות, פלכים וגלילות של העיר דור, בדומה לשימוש המקראי במילה "נוף". אזורים אלו שכנו מִיָּם, כלומר בכיוון מערב, על שפת הים התיכון [רש"י וביאור שטיינזלץ].
מבחינה לשונית, המילה מִצְּפוֹן מנוקדת באופן חריג בשווא תחת האות פ"א, במקום בקמץ. בעקבות כך, יש המציעים כי המילה סמוכה למילה שאחריה, כך שהכוונה המדויקת היא לאזור הנמצא "מצפון להר", בהתאם לכללי הדקדוק של צירופי סמיכות [רד"ק ומלבי"ם].