יהושע, פרק י״ד, פסוק י׳

Joshua 14:10Sefaria

וְעַתָּ֗ה הִנֵּה֩ הֶחֱיָ֨ה יְהֹוָ֥ה ׀ אוֹתִי֮ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּר֒ זֶה֩ אַרְבָּעִ֨ים וְחָמֵ֜שׁ שָׁנָ֗ה מֵ֠אָ֠ז דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֜ה אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁר־הָלַ֥ךְ יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וְעַתָּה֙ הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֣י הַיּ֔וֹם בֶּן־חָמֵ֥שׁ וּשְׁמֹנִ֖ים שָׁנָֽה׃

כלב מביע הכרת תודה וענווה על כך שהֶחֱיָה ה' אוֹתִי, כלומר שמר עליו בחיים והביאו אל הארץ חרף גילו המתקדם, תוך הדגשה שה' הוא הפועל המרכזי שקירב אותו אליו. פרק הזמן של זֶה אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מחושב מֵאָז דִּבֶּר ה' אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֶל מֹשֶׁה להעניק לכלב את חברון, ומורכב משלושים ושמונה שנות נדודים בתוספת שבע שנות כיבוש הארץ. הציון אֲשֶׁר הָלַךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר מדגיש את ההמתנה הארוכה והממושכת שנכפתה על העם בעוון חטא המרגלים. כעת, משנתקיימה ההבטחה הראשונה להשאירו בחיים, כלב דורש לממש את ההבטחה השנייה ולקבל את נחלתו.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט׳
פסוק י״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.