תארו לעצמכם קבוצה של מנהיגים שבדרך כלל ממש לא מסתדרים אחד עם השני, אבל פתאום מגיעה סכנה גדולה שגורמת להם לשכוח את כל המריבות ולהתאחד. זה בדיוק מה שקרה למלכים של עמי כנען. אחרי ששמעו על הניסים הגדולים שה׳ עשה לעם ישראל, המלכים האלה פחדו מאוד. יהושע שלח להם איגרות והציע להם לבחור: להשלים עם ישראל, לעזוב את הארץ או להילחם. בעוד שעם אחד בחר פשוט לעזוב, ששת העמים האחרים החליטו לאחד כוחות למלחמה.
המילים וַיִּתְקַבְּצ֣וּ יַחְדָּ֔ו לא אומרות רק שהם אספו המון חיילים למקום אחד, אלא שהם גם אספו את כל היועצים שלהם כדי לחשוב יחד על תוכנית פעולה. הם קיבלו החלטה משותפת והסכימו עליה לגמרי, וזה מה שהמילים פֶּ֖ה אֶחָֽד באות לתאר, כולם היו מאוחדים ודיברו באותו קול.
אבל האמת היא שהאומץ הזה היה רק הצגה. בלב הם רעדו מפחד, וההתאגדות הזו נועדה רק כדי לנסות להפחיד את יהושע ואת העם. המלכים האלה עשו טעות גדולה: הם התכוננו לְהִלָּחֵ֥ם עִם־יְהוֹשֻׁ֖עַ וְעִם־יִשְׂרָאֵ֑ל כאילו מדובר במאבק רגיל נגד בני אדם, והתעלמו לגמרי מכך שה׳ הוא זה שמלווה את ישראל ועושה להם ניסים. הסיפור על ההתאגדות הזו מופיע כאן כדי להראות לנו את ההבדל בינם לבין תושבי עיר אחרת שנקראת גבעון, שעליהם נקרא מיד. בזמן שהמלכים ניסו להינצל בעזרת הצגה של כוח מזויף, הגבעונים הפנימו את הכוח האמיתי של ה׳ ובחרו בדרך אחרת לגמרי כדי להינצל.