קרה לכם פעם שהבטחתם משהו, ואז גיליתם שעבדו עליכם? בטח ממש רציתם לבטל את ההבטחה באותו הרגע. זה בדיוק מה שהרגישו בני ישראל. הם כעסו מאוד כשגילו שהגבעונים רימו אותם, אבל מנהיגי העם עמדו מול כולם והסבירו למה אי אפשר להפר את הברית. הסיבה המרכזית הייתה שהם נשבעו בשם ה׳. למרות שהגבעונים עשו להם תרגיל, אם בני ישראל יפרו את השבועה, עמים אחרים ישמעו על כך ויחשבו שישראל לא מקיימים הבטחות שהם נשבעים בשם אלוהיהם. זה יגרום לזלזול חמור בכבודו של ה׳. בנוסף, כשהמנהיגים קובעים הסכם, העם כולו צריך לכבד אותו.
מתוך ההבנה הזו, המנהיגים מסבירים שהם לא יוכלו לִנְגֹּעַ בָּהֶם, כלומר, לפגוע בהם לרעה. אבל המנהיגים גם חושבים איך להרגיע את העם הכועס. כשהם אומרים אֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ, הם בעצם לוקחים את האחריות על עצמם ומסבירים לעם: אנחנו אלו שנשבענו, ולכן האחריות היא עלינו ולא עליכם. המנהיגים גם רומזים לפתרון: אמנם אי אפשר לפגוע בגבעונים, אבל אפשר להעניש אותם בדרך אחרת. במקום לפגוע בהם, הם יתנו להם תפקיד של עובדים שיחטבו עצים וישאבו מים. כך המנהיגים מצליחים להרגיע את הכעס של כולם, ובמקביל לשמור על השבועה שנשבעו לה׳.