הגבעונים מפעילים עורמה מתוחכמת ומציגים את עצמם כנוכרים המבקשים לכרות ברית על רקע אמוני ודתי, ולא כתושבי האזור.
כאשר הם מצהירים כי באו מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד, הם מדגישים שמדובר באזור שאינו מוכר כלל [ביאור שטיינזלץ], במטרה להסביר מדוע יהושע אינו מזהה את עמם או את מדינתם [מצודת דוד, מלבי"ם]. כדי להצדיק את בואם ממרחק כה רב, הם טוענים שהגיעו לְשֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ. כלומר, מטרתם היא לקבל על עצמם את האמונה בה' ובתורתו מתוך הכרה בו כבורא העולם ומנהיגו, ובעקבות פרסום שמו הגדול [מצודת דוד, מלבי"ם].
הם מוסיפים כי שמעו את כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה בְּמִצְרָיִם, שכן הניסים ומכות מצרים עוררו רעש עצום שהדהד גם במקומות המרוחקים ביותר [ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים [רד"ק, מלבי"ם] מצביעים על תכסיס מבריק בדברי הגבעונים. הם מזכירים בכוונה אירועים היסטוריים ותיקים כמו יציאת מצרים ומלחמות עבר, אך נמנעים מלהזכיר את הנס שהתרחש זמן קצר קודם לכן, קריעת נהר הירדן. השמטה זו נועדה לחזק את אמינות סיפורם ולהוכיח ליהושע שארצם אכן רחוקה מאוד, שהרי שמועות על אירועים מהזמן האחרון טרם הספיקו להגיע אליהם.