גילוי התרמית של הגבעונים עורר מהומה גדולה וזעם רב בקרב העם, שכן התברר שהמנהיגים רומו ואבדה האפשרות לכבוש את הארץ כולה מידי הכנענים [ביאור שטיינזלץ]. בני ישראל סברו כי השבועה שנשבעו הנשיאים לגבעונים אינה חלה עליהם בנסיבות של רמאות, ולכן כוונתם המקורית הייתה להוציאם להורג [מצודת דוד, מלבי"ם].
פעולתו של יהושע, וַיַּעַשׂ לָהֶם כֵּן, מתייחסת ליישום החלטתו להפוך את הגבעונים לעבדים. הם נועדו לשרת את כלל העדה בתקופת המלחמה, ולהיות משועבדים לבית ה׳ לעולם [מצודת דוד]. באמצעות הטלת תנאי העבדות והמס, וַיַּצֵּל אוֹתָם מִיַּד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אלמלא הסכימו הגבעונים לשעבוד זה, העם הזועם היה מתעלם מהשבועה ופוגע בהם [מלבי"ם]. בזכות פתרון זה נרגעו הרוחות, וְלֹא הֲרָגֽוּם, וכך ניצלו הגבעונים מהמוות שתוכנן להם בתחילה [מצודת דוד].