לאחר הדיון הפנימי שהתקיים בתוך מחנה ישראל, מזמן אליו יהושע את נציגי הגבעונים כדי להתעמת איתם על הפער שבין טענותיהם לבין המציאות [ביאור שטיינזלץ]. בפנייתו אליהם בשאלה לָמָּה רִמִּיתֶם אֹתָנוּ, יהושע אינו רק דורש הסבר, אלא מבקש להבהיר להם כי הם הפרו את הברית מיד עם כריתתה. מכיוון שישראל הודיעו להם מראש שלא יכרתו ברית עם עמים קרובים, עצם השקר שלהם מהווה הפרה יסודית של ההסכם [מלבי"ם].
מבחינה דקדוקית, המילה רִמִּיתֶם מנוקדת עם דגש וההטעמה בה היא מלעיל, והאות חי"ת במילה אֲנַחְנוּ מנוקדת בשווא לבדו [מנחת שי]. בסיום דבריו, יהושע מציג בפניהם את הניגוד המוחלט בין הצהרתם הכוזבת רְחוֹקִים אֲנַחְנוּ מִכֶּם מְאֹד לבין האמת שהתגלתה, לפיה וְאַתֶּם בְּקִרְבֵּנוּ יֹשְׁבִים [ביאור שטיינזלץ].