יהושע, פרק ט׳, פסוק כ״ב

לאחר הדיון הפנימי במחנה ישראל, וַיִּקְרָא לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ כדי להתעמת עם נציגי הגבעונים על הפער שבין טענותיהם למציאות. בפנייתו אליהם בשאלה לָמָּה רִמִּיתֶם אֹתָנוּ, הוא אינו רק דורש הסבר, אלא מבהיר להם כי הפרו את הברית מיד עם כריתתה. מכיוון שישראל הודיעו להם מראש שלא יכרתו ברית עם עמים קרובים, עצם השקר שלהם מהווה הפרה יסודית של ההסכם. בסיום דבריו מציג יהושע את הניגוד המוחלט בין הצהרתם הכוזבת לֵאמֹר רְחוֹקִים אֲנַחְנוּ מִכֶּם מְאֹד, לבין האמת שהתגלתה לפיה וְאַתֶּם בְּקִרְבֵּנוּ יֹשְׁבִים.