עם ישראל מגיב בספקנות ובקול אחיד, כאיש אחד, כאשר וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל פונה אֶל הַחִוִּי, הלוא הם תושבי גבעון. העם מפקפק באמינותם של הזרים וחושד כי הם נוהגים בעורמה ולא הגיעו מארץ רחוקה כפי שהצהירו. הטענה אוּלַי בְּקִרְבִּי אַתָּה יוֹשֵׁב אינה רק ספק קל, אלא מסקנה הגיונית שלפיה אנשים אלו הם למעשה תושבי כנען המקומיים. מתוך כך עולה תמיהתם וְאֵיךְ אֶכְרָת לְךָ בְרִית, שכן התורה אסרה במפורש לכרות ברית שלום עם עממי הארץ המיועדת לישראל.
יהושע, פרק ט׳, פסוק ז׳
(ויאמרו) [וַיֹּ֥אמֶר] אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־הַחִוִּ֑י אוּלַ֗י בְּקִרְבִּי֙ אַתָּ֣ה יוֹשֵׁ֔ב וְאֵ֖יךְ (אכרות) [אֶֽכְרׇת־]לְךָ֥ בְרִֽית׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.