גילוי התרמית של הגבעונים מתרחש זמן קצר לאחר שיהושע והנשיאים חתמו עמם על הסכם שלום המבטיח את חייהם. מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, כלומר כעבור שלושה ימים [ביאור שטיינזלץ], התבררה האמת. העובדה שהגילוי אירע אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּרְתוּ לָהֶם בְּרִית מדגישה כי בשלב זה כבר לא היה ניתן לחזור מההסכם ולבטלו [מלבי"ם].
בני ישראל גילו כי הגבעונים למעשה מתגוררים ממש בסמוך אליהם, מדרום להר עיבל שאליו הגיעו באותה עת [ביאור שטיינזלץ]. הפסוק משתמש בכפילות לשונית כדי לתאר את מיקומם של הגבעונים: כִּי קְרֹבִים הֵם אֵלָיו וכן וּבְקִרְבּוֹ הֵם יֹשְׁבִים. כפילות זו נועדה להצביע על שתי משמעויות שונות ועל ההשלכות שלהן. מצד אחד, היותם קְרֹבִים הֵם אֵלָיו היא בדיוק הסיבה הגיאוגרפית שבגינה היה אסור לישראל לכרות עמם ברית מלכתחילה. מצד שני, ההדגשה וּבְקִרְבּוֹ הֵם יֹשְׁבִים באה ללמד שהם תושבי קבע בארץ. בניגוד לעמים אחרים מאזור זה, כמו הגרגשי, שבחרו לעזוב ולהגר לאפריקה, הגבעונים נשארו לשבת בתוך גבולות הארץ. משום שבחרו להישאר, חלה עליהם החובה לקבל על עצמם מס ועבדות [מלבי"ם].