תארו לעצמכם שאתם חותמים על הסכם חשוב, ורק אחר כך מגלים שהצד השני לא סיפר לכם את כל האמת. איך הייתם מגיבים? בני ישראל ויהושע מצאו את עצמם בדיוק בבעיה הזו עם הגבעונים. הטעות שלהם התחילה בגלל שהם סמכו רק על עצמם ולא שאלו את ה' מה לעשות.
הכתוב מספר שוַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ שָׁלוֹם. יהושע בא לקראתם והסכים לתת להם שלום. מיד לאחר מכן הוא המשיך לצעד רשמי יותר, וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית לְחַיּוֹתָם. יהושע אמנם עשה איתם הסכם, אבל הוא דאג להגביל אותו רק לדבר אחד: להשאיר אותם בחיים. ההגבלה הזו הייתה חכמה, כי כשהשקר של הגבעונים התגלה בסופו של דבר, ההסכם הבטיח רק שלא יפגעו בהם. כך התאפשר מאוחר יותר לתת להם תפקידים של חוטבי עצים ושואבי מים עבור העם.
שימו לב לפרט מעניין בסוף: וַיִּשָּׁבְעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה. מי שנשבע לגבעונים היו הנשיאים, המנהיגים של העם, ולא יהושע בעצמו. הגבעונים ידעו שהם משקרים, ולכן הם פחדו ודרשו שבועה חזקה שתגן עליהם ביום שבו האמת תצא לאור. יהושע השתדל תמיד לא להישבע בכלל, ולכן הנשיאים עשו זאת בהסכמתו.
בסופו של דבר, השבועה הזו היא מה שהציל את הגבעונים. למרות שההסכם הושג ברמאות, המנהיגים של ישראל החליטו לקיים אותו, כדי להראות לעולם שאנחנו מכבדים הבטחות וכדי לא לחלל את שם ה'.