חשבתם פעם איך אפשר להוכיח למישהו שהגעתם ממקום ממש רחוק? האנשים שמדברים כאן מנסים לשכנע את בני ישראל שהם עשו מסע ארוך מאוד. אחרי שהם הצליחו להרגיע קצת את החששות, הם מחליטים להראות הוכחה אמיתית שאפשר ממש לראות בעיניים.
הם מראים לבני ישראל את האוכל שלהם ואומרים זֶה לַחְמֵנוּ. כדי שבני ישראל לא יחשבו שהם פשוט לקחו מהבית לחם ישן, הם מדגישים שכאשר הם יצאו לדרך הלחם היה חָם וטרי לגמרי. הם מסבירים כי הִצְטַיַּדְנוּ בו, כלומר לקחנו אותו כצידה וכמזון לדרך הארוכה שלנו.
אבל תראו מה קרה לו עכשיו, הם אומרים, וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ ונהיה נִקֻּדִים. המילה הזו אומרת שהלחם התייבש לגמרי, וזה קרה רק בגלל שעבר כל כך הרבה זמן מאז שהם יצאו לדרך. הלחם היבש הזה, יחד עם הבגדים שלהם, משמש כהוכחה המנצחת כדי לשכנע את בני ישראל שהם באמת דוברי אמת והגיעו מארץ רחוקה.