מה הייתם עושים אם מישהו היה מרמה אתכם, אבל כבר נתתם לו מילה והבטחתם לו הבטחה שאי אפשר להפר? זה בדיוק האתגר שניצב מול מנהיגי ישראל עם הגבעונים. מצד אחד, הם היו חייבים לקיים את השבועה שלהם ולשמור עליהם בחיים, ולכן הם הכריזו יִחְיוּ, כדי לוודא שאף אחד בעם לא יפגע בהם. מצד שני, הגבעונים שיקרו, והיה צריך לתת להם עונש על כך. הפתרון שמצאו המנהיגים היה לתת להם תפקידים פשוטים וקשים. הם קבעו שהגבעונים יהיו חֹטְבֵי עֵצִים, כלומר יחתכו עצים, וכן שֹׁאֲבֵי מַיִם. המילה וַיִּהְיוּ מלמדת אותנו שברגע שהמנהיגים החליטו על כך, הגבעונים התחילו לעבוד מיד. הם קיבלו את העונש בהבנה, כי ידעו שזה המחיר על הרמאות שלהם. בהתחלה, הגבעונים עשו את העבודות האלה לְכָל הָעֵדָה, כלומר עזרו לכל עם ישראל כשהם עוד היו יחד במחנה. אבל מאוחר יותר, כשבני ישראל התיישבו בארץ, התפקיד שלהם השתנה והם עזרו בעבודות האלה רק במקומות שבהם עמד בית ה׳.
יהושע, פרק ט׳, פסוק כ״א
וַיֹּאמְר֧וּ אֲלֵיהֶ֛ם הַנְּשִׂיאִ֖ים יִֽחְי֑וּ וַ֠יִּֽהְי֠וּ חֹטְבֵ֨י עֵצִ֤ים וְשֹׁאֲבֵי־מַ֙יִם֙ לְכׇל־הָ֣עֵדָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבְּר֥וּ לָהֶ֖ם הַנְּשִׂיאִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.