פנייה חדשה זו, שבה וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר, מסמנת מעבר מפירוט חוקי המנחות הכלליים אל ציווי על קרבנות המנחה האישיים של הכהנים. האות למ"ד במילה לֵּאמֹר מנוקדת בדגש, ופותחת פרשה המשמשת כמרשם מדויק להכנת מנחות אלו. מטרת ההקרבה היא להזכיר לכהנים, הנהנים מהכנסה קבועה מקרבנות העם, כי גם הם יושבים אל שולחן ה' ועליהם לשמש דוגמה לחיקוי בדרך עבודתו. הציווי מפרט שני סוגים: מנחת חינוך חד פעמית שמביא כהן רגיל עם כניסתו לעבודה, ומנחת חביתין שמקריב הכהן הגדול מדי יום החל מיום משיחתו לתפקיד, כנציג של כלל ציבור הכהנים.
ויקרא, פרק ו׳, פסוק י״ב
פרשת צו
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.