זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו מאחד שתי חובות של הקרבת מנחת עני צנועה עשויה סֹלֶת: חובת הכהן הגדול להביאה בכל יום, וחובת הכהנים הרגילים להקריבה פעם אחת בלבד החל מבְּיוֹם כניסתם לתפקיד, ובשעות היום בלבד. המילה יַקְרִיבוּ מבהירה שכל כהן מביא קורבן משלו, והשימוש בלשון יחיד במילה אֹתוֹ מדגיש שמושחים רק כהן גדול אחד בכל פעם כדי למנוע קנאה. עבור הכהן הגדול זוהי מִנְחָה תָּמִיד שאינה בטלה לעולם, ועליו להביא בכל יום מידה שלמה, לחצות אותה באופן מדויק, ולהקריב מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב. הקרבת מנחה פשוטה זו נועדה ללמד את הכהן ענווה, להזכיר לו שעבודתו היא לשם שמיים, ולשמש עבורו כפרה מתמדת המנקה אותו מחטא. בנוסף, המילה זֶה משמשת כתיקון לחטא העגל שבו אמר אהרן "ויצא העגל הזה", כאשר כעת ציווה ה' להביא קורבן יומיומי המבטא מסירות מוחלטת.
ויקרא, פרק ו׳, פסוק י״ג
פרשת צו
זֶ֡ה קׇרְבַּן֩ אַהֲרֹ֨ן וּבָנָ֜יו אֲשֶׁר־יַקְרִ֣יבוּ לַֽיהֹוָ֗ה בְּיוֹם֙ הִמָּשַׁ֣ח אֹת֔וֹ עֲשִׂירִ֨ת הָאֵפָ֥ה סֹ֛לֶת מִנְחָ֖ה תָּמִ֑יד מַחֲצִיתָ֣הּ בַּבֹּ֔קֶר וּמַחֲצִיתָ֖הּ בָּעָֽרֶב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.