תחשבו על מצב שבו קבוצה של אנשים מתנהגת ממש לא יפה ומציקה לאחרים, וצריך לשלוח להם מכתב אזהרה רשמי. זה בדיוק מה שעושה הנביא נחום. הוא מנבא על נִינְוֵה, שהייתה עיר הבירה הגדולה של אימפריית אשור. האנשים בממלכת אשור הרעו מאוד לעם ישראל ואפילו הכריחו אותם לעזוב את ארצם. כעת, ה׳ עומד לעשות צדק ולהעניש את העיר על המעשים שלה, על ידי מלך בבל שיבוא לכבוש אותה.
הנבואה הזו נקראת מַשָּׂא, שזה בעצם דיבור נבואי חשוב. נחום קורא לנבואה שלו סֵפֶר, וזה מעניין מאוד למה. בדרך כלל נביאים הלכו בעצמם לרחובות העיר כדי להשמיע את דבריהם בקול רם, אבל נחום עשה משהו אחר, הוא העלה את הנבואה על הכתב ושלח אותה לנינוה ממש כמו איגרת. המילה חֲזוֹן מתארת את הנבואה שנחום ראה מאת ה׳. בסוף, התואר הָאֶלְקֹשִׁי פשוט מלמד אותנו על המקום שממנו הגיע הנביא, עיר שנקראה אלקוש.