נחום, פרק ב׳, פסוק י״ד

יצא לכם פעם לראות מישהו שמציק לכולם וחושב שהוא הכי חזק בעולם, עד שפתאום מישהו חזק ממנו מגיע ועוצר אותו? זה בדיוק מה שקורה לעיר נינוה. אחרי שנים שהיא שלטה בכוח והפחידה את כולם, ה' פונה אליה ואומר הנני אליך. ה' בעצמו מכריז שהוא יעצור את ההצקות שלה. העונש מתחיל בצבא העצום שנינוה כל כך התגאתה בו. ה' אומר והבערתי בעשן רכבה, כלומר, כל המרכבות הרבות והחזקות שלה יישרפו באש גדולה שהעשן שלה יגיע עד לשמיים וייראה למרחוק. ומה לגבי החיילים? ה' אומר וכפיריך תאכל חרב. כפירים הם אריות צעירים, אבל כאן הכוונה היא לחיילים הגיבורים של נינוה, שינוצחו במלחמה ולא יוכלו להמשיך לפגוע באחרים. בנוסף, נינוה נהגה לגזול אוצרות מעמים אחרים, ממש כמו חיה שטורפת חיות אחרות. לכן ה' מבטיח והכרתי מארץ טרפך, השוד הגדול הזה ייפסק והיא לא תיקח יותר דברים שלא שייכים לה. בסוף, ה' מבטיח ולא ישמע עוד קול מלאככה. המלאכים כאן הם השליחים של מלך אשור. פעם, השליחים האלה היו מסתובבים בעולם, מאיימים ומפחידים עמים אחרים, ואפילו דיברו בזלזול כלפי ה' כשאמרו שהוא לא יוכל להציל את ירושלים. ה' מבטיח שהקול הגאוותן והמפחיד הזה יושתק לתמיד, והשקט יחזור לעולם.