יצא לכם פעם לדמיין חדר אוצרות ענק שמלא עד התקרה ביהלומים ומטבעות? כשהחיילים של צבא האויב פורצים אל העיר נינוה, הם נדהמים ממה שהם רואים וקוראים אחד לשני בהתלהבות לקחת את השלל: בֹּזּוּ כֶסֶף בֹּזּוּ זָהָב. הם מגלים שם עושר עצום שאֵין קֵצֶה, כלומר אין לו שום סוף, לַתְּכוּנָה, לאוצרות הרבים שאנשי העיר הכינו ואספו במשך שנים. החיילים מוצאים בעיר דברים כל כך מפוארים, ויש שם כָּבֹד, כלומר עושר רב, שהוא יקר יותר מִכֹּל כְּלִי חֶמְדָּה שקיים בעולם.
נחום, פרק ב׳, פסוק י׳
בֹּ֥זּוּ כֶ֖סֶף בֹּ֣זּוּ זָהָ֑ב וְאֵ֥ין קֵ֙צֶה֙ לַתְּכוּנָ֔ה כָּבֹ֕ד מִכֹּ֖ל כְּלִ֥י חֶמְדָּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.