רגעי הנפילה של העיר מתאפיינים בפריצת חומות ההגנה ובקריסת מוקד השלטון. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא כי שערי הנהרות הם שערי העיר הפיזיים הפונים לכיוון הנהרות או מובילים אליהם, אשר נפרצו ונשברו על ידי כוחות האויב. מנגד, יש המפרשים צירוף זה בהקשר של מים של ממש: סכרים שהאויב פרץ במכוון כדי לחולל שיטפון [ביאור שטיינזלץ], או נהר החידקל שעלה על גדותיו והציף את העיר [מלבי"ם]. בנוסף, ישנה מסורת תרגום המפרשת שערים אלו כגשרי הנהרות [רד"ק].
הפועל נמוג משמעותו המסה והתמוססות, והוא משמש כאן בהשאלה [מצודת ציון]. הפרשנים נחלקו לגבי מהותו של הביטוי וְהַהֵיכָל נָמוֹג והאם הוא מתייחס למבנה הפיזי או ליושביו.
גישה אחת מתמקדת בהרס של מבנה ארמון המלך, אשר נכבש דרך אותם שערי נהרות [אבן עזרא]. המבנה רעד וזע מעוצמת אבני הבליסטראות שהוטחו בכתליו [רש"י], או מההדף והמהלומות שהכו בשערים הסמוכים לו [רד"ק]. לחלופין, ההיכל פשוט נותץ והתרסק בידי האויב [מצודת דוד] או התמוסס כתוצאה מהשיטפון [ביאור שטיינזלץ].
גישה שנייה מפרשת את ההתמוססות כמצב פסיכולוגי של יושבי ההיכל. על פי פירוש זה, המלך ושריו הם אלו שרעדו ונמסו מפחד, שכן מכשפי המלך חזו מראש כי כאשר הנהר יציף את העיר, היא תימסר מיד בידי האויב [מלבי"ם].