תמונת מלחמה כאוטית וסוערת מצטיירת בעת דהירת המרכבות ברחבי העיר, המאופיינת במהירות עצומה, רעש מחריד ומראות בוהקים. הפרשנים נחלקו בשאלה את מי מתארות המרכבות הללו. גישה אחת סבורה כי מדובר בצבאה המותקף של העיר; לוחמיה מבינים כי לא יוכלו להתמודד עם האויב החזק בחוץ, ולכן הם נלכדים בתוך העיר ומתרוצצים בבהלה [רד"ק]. מנגד, יש המפרשים כי הפסוק מתאר דווקא את צבא האויב התוקף, אשר לוחמיו נערכים לקרב ומסתערים בחדווה ובטירוף של מלחמה [מלבי"ם, אברבנאל].
התנועה מתרחשת בַּחוּצוֹת ובָּרְחֹבוֹת, כאשר החוצות הם השטחים שמאחורי הבתים, ואילו הרחובות הם הכיכרות הרחבות שלפניהם [מלבי"ם]. אנשי הָרֶכֶב מנווטים את המרכבות באופן שבו הם יִתְהוֹלְלוּ כלומר נוהגים בטירוף ובשיגעון. טירוף זה נובע מתוך בהלה וחוסר אונים [רד"ק], מתוך מהירות הנסיעה העצומה שמשווה להם מראה של משתגעים [מצודת ציון], או מתוך שמחת הקרב של התוקפים [אברבנאל].
לגבי המילה יִשְׁתַּקְשְׁקוּן, קיימות שלוש פרשנויות מרכזיות: רוב הפרשנים מסבירים כי מדובר בהשמעת קול רעש חזק של תנועת המרכבות והקשת כלי הנשק זה בזה [רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון, אברבנאל, שטיינזלץ]. פירוש שני קושר את המילה לאיבר ה"שוק", ומתאר ריצה מבוהלת שבה הלוחמים מכים שוק בשוק מרוב פחד [רד"ק, אבן עזרא]. פירוש שלישי גוזר את המילה מ"שוק" (יריד), ומתאר את הלוחמים מתקבצים בהמוניהם במקום אחד [מלבי"ם].
המראה הוויזואלי של הלוחמים והמרכבות מתואר במילים מַרְאֵיהֶן כַּלַּפִּידִים. פניהם של הלוחמים אדומות ובוערות כאש [מצודת דוד], או שהמרכבות עצמן נראות זוהרות ולוהטות [שטיינזלץ]. לחלופין, האדמומיות בפניהם נובעת מבושה על תבוסתם הקרבה [רד"ק]. תנועתם מתוארת במילים כַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ הם דוהרים ורצים הנה והנה במהירות הבזק [אבן עזרא, מצודת דוד, מצודת ציון, שטיינזלץ, אברבנאל], ומהירות מבהיקה זו נועדה לרוצץ, להחריד ולעורר אימה בלב כל מי שרואה ושומע אותם [רש"י].