האימפריה האדירה מוצאת את עצמה במצב חסר תקדים של מגננה וחרדה. במקום לשלוח צבאות למסעות כיבוש, ההנהגה מנסה לגייס את כוחותיה כדי להגן על עיר הבירה הנצורה, אך התגובה הצבאית רצופה בחיפזון, בלבול וכישלון.
המילה יִזְכֹּר מצביעה על קריאה וגיוס של הכוחות. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמלך אשור נזכר וקורא לאַדִּירָיו, שהם גיבוריו ושריו, כדי לצאת ולהילחם באויב [רש"י, מצודת דוד, שטיינזלץ]. גישה מורכבת יותר מציעה שהמלך בונה על כוחות עזר מבעלי בריתו שאמורים לבוא לעזרתו [מלבי"ם]. מנגד, יש המפרשים כי המילים מכוונות דווקא לאויב התוקף, מלך בבל, המזעיק את גיבוריו כדי לכבוש את העיר [רד"ק, אבן עזרא]. פרשנות יוצאת דופן מייחסת את המאורע לנבוכדנצר העולה על ירושלים, כאשר הגיבורים הם למעשה בני יהודה המנסים להתגונן [אברבנאל].
אולם, תוכניות המלחמה משתבשות והלוחמים יִכָּשְׁלוּ בַּהֲלִיכָתָם. הכישלון מתואר כמעידה פיזית הנובעת מרוב בהלה ומרוצה מהירה אל עבר החזית [רד"ק, אבן עזרא, שטיינזלץ]. לחלופין, הכישלון הוא מהותי, כלומר חוסר הצלחה במערכה עצמה [מצודת דוד], ויש אף מי שרואה במילה זו ביטוי למרד, שבו כוחות העזר שעליהם סמך המלך בוגדים בו ומצטרפים לאויב [מלבי"ם].
בעקבות זאת, החיילים יְמַהֲרוּ חוֹמָתָהּ. מבחינה לשונית, האות ה"א בסוף המילה משמשת במקום מילת היחס "אל" בתחילתה, כלומר הם ממהרים אל החומה [רש"י], או לחלופין היא מציינת שייכות, חומתה של העיר נינוה [רד"ק]. הלוחמים נסים אל חומת העיר כדי להסתתר בה ולמנוע מהאויב לפרוץ פנימה [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם], או לפי הגישה ההפוכה, אלו הם התוקפים הממהרים להסתער על החומה [רד"ק].
לקראת ההתנגשות על החומה, נערכות הכנות טקטיות ווְהֻכַן הַסֹּכֵךְ. משמעות המילה סוכך היא מכסה ומגן [מצודת ציון]. הפרשנים חלוקים האם מדובר באמצעי הגנה או התקפה. מצד המגננה, מדובר בהכנת מגדלי עץ, מבצרים או מגנים שנועדו לסוכך על תושבי העיר מפני החצים ואבני הקלע של האויב [מצודת דוד, מלבי"ם, אבן עזרא בשם יפת]. מצד ההתקפה, זהו מתקן מצור משוריין העשוי מקרשים ועורות, שתחתיו מסתתרים החיילים התוקפים בעודם חותרים תחת יסודות החומה כדי להפילה [רד"ק, אבן עזרא]. פירוש ייחודי נוסף מציע כי המילה סוכך נגזרת מלשון שלטון, ומתארת את המלך עצמו שמתחמש ומתכונן למערכה [רש"י].