נחום, פרק ב׳, פסוק ה׳

יצא לכם פעם לעמוד בחוץ בזמן סופה חזקה, לראות ברקים מהירים בשמיים ולשמוע רעש אדיר? תארו לעצמכם שככה בדיוק נראית מלחמה בעולם העתיק. בזמן שהאויב מתקיף את העיר, המרכבות שלו דוהרות לכל מקום. הן נוסעות גם בַּחוּצוֹת, שהם השטחים שמאחורי הבתים, וגם בָּרְחֹבוֹת, שהם הכיכרות הגדולות והרחבות. הלוחמים נוהגים במרכבות במהירות עצומה ובטירוף של מלחמה, עד שנראה כי הם יִתְהוֹלְלוּ, כלומר מתנהגים כמו משוגעים מרוב מהירות. תוך כדי הדהירה, כלי הנשק והמרכבות מתנגשים זה בזה ומשמיעים קול רעש חזק ומפחיד, ולכן נאמר שהם יִשְׁתַּקְשְׁקוּן. המראה של המרכבות והלוחמים כל כך מבריק וזוהר, עד שנדמה כי מַרְאֵיהֶן כַּלַּפִּידִים, ממש כמו אש בוערת. הם דוהרים מצד לצד במהירות הבזק, ולכן מתוארים כמי שכַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ, רצים כמו ברק מהיר כדי לעורר פחד בלב כל מי שרואה ושומע אותם.