תארו לעצמכם שאתם עומדים על חומה גבוהה של עיר, ופתאום רואים מרחוק צבא עצום שמתקרב אליכם ונראה כולו כמו גל ענק של אש. זה בדיוק המראה שראו תושבי העיר נינוה כשהצבא של נבוכדנצר הגיע להילחם בהם. הצבא רצה להיראות חזק ומפחיד ככל האפשר. החיילים החזיקו מגנים, וכל מָגֵן היה מְאׇדָּם, כלומר צבוע בצבע אדום בוהק. גם בגדי המלחמה של הלוחמים, שהם אַנְשֵׁי־חַיִל, היו מְתֻלָּעִים, שזה אומר שהם היו צבועים בצבע אדום עז ומיוחד שנקרא תולעת שני. הם לבשו את הצבע המבריק הזה כדי להראות את הגדולה והכבוד שלהם, ולגרום לאויב לפחד עוד לפני שהקרב התחיל.
אחרי החיילים דהרו מרכבות המלחמה. ביום שבו הכינו את המרכבות לקרב, הן נסעו כל כך מהר ובעוצמה רבה, עד שגלגלי הברזל שלהן שפשפו את האבנים שבדרך ויצרו ניצוצות. בגלל הניצוצות האלו היה נראה שהמרכבות נוסעות בתוך אֵשׁ, והמילה פְּלָדֹת היא בעצם כמו המילה לפידות, כי המרכבות המהירות נראו כמו לפידים בוערים. בנוסף, החיילים החזיקו בידיהם חניתות חדות עשויות מעץ חזק של עצי הַבְּרֹשִׁים. כדי שהנשק יהיה מוכן לקרב, הם הׇרְעָֽלוּ, כלומר נטבלו ונמשחו בחומר מסוכן. כל המראה הזה יחד של צבע אדום, ניצוצות של אש וכלי נשק מוכנים, נועד להמחיש עד כמה הצבא הזה חזק.