תארו לעצמכם עיר גדולה ועשירה מאוד שפתאום ברגע אחד מאבדת את כל מה שיש לה. כך בדיוק קרה לעיר נינוה. הנפילה שלה מתרחשת בשני שלבים. קודם כל, העיר נהרסת וכל הרכוש שבה נלקח. המילים בּוּקָה וּמְבוּקָה מתארות מצב של ריקנות מוחלטת, העיר התרוקנה לגמרי מכל העושר והטוב שלה. המילים האלו דומות בכוונה כדי להדגיש עד כמה העיר נשארה שוממה וריקה. בנוסף, המילה וּמְבֻלָּקָה מתארת את ההרס של המבנים, כמו חומות העיר שנפרצו ונהרסו.
אחרי שהעיר נהרסת, אנחנו רואים מה קורה לאנשים שגרים בה, ופחד גדול מאוד אוחז בהם. הביטוי וְלֵב נָמֵס מסביר שהאומץ והגבורה שלהם פשוט נעלמו, כאילו הלב שלהם נמס מרוב פחד. הבהלה הפנימית הזו משפיעה מיד גם על הגוף שלהם. יש להם וּפִק בִּרְכַּיִם, כלומר הברכיים שלהם חלשות, רועדות ונוקשות אחת בשנייה כשהם מנסים לברוח. הם מרגישים וְחַלְחָלָה בְּכָל מָתְנַיִם, שזהו רעד עמוק וחולשה שמונעים מהם לעמוד זקופים על הרגליים. ולבסוף, מרוב חרדה, וּפְנֵי כֻלָּם קִבְּצוּ פָארוּר. המילה פָארוּר קשורה לקדרה, שהיא סיר בישול. הכוונה היא שהפנים של האנשים קדרו והשחירו מרוב פחד, ממש כמו הפיח השחור שמצטבר בתחתית של סיר.