צבאות הכשדים הפורצים לנינוה נקראים לשלול את אוצרותיה: בֹּזּוּ כֶסֶף בֹּזּוּ זָהָב. עושר זה כה רב עד כי וְאֵין קֵצֶה וגבול לַתְּכוּנָה, כלומר להון העצום שאגרו אנשי העיר ולאוצרות השמורים הניתנים לספירה. הנביא קורא לבוזזים לגרף ולרוקן את העיר מכל אוצרותיה, או לחלופין מתאר את השלל המפואר שהוא כָּבֹד מִכֹּל כְּלִי חֶמְדָּה. מנגד, ייתכן שזוהי תשובת המנצחים, המצהירים כי תהילת הניצחון במלחמה יקרה וחשובה להם יותר מכל אותו שלל חומרי.
נחום, פרק ב׳, פסוק י׳
בֹּ֥זּוּ כֶ֖סֶף בֹּ֣זּוּ זָהָ֑ב וְאֵ֥ין קֵ֙צֶה֙ לַתְּכוּנָ֔ה כָּבֹ֕ד מִכֹּ֖ל כְּלִ֥י חֶמְדָּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.