תארו לעצמכם מצב שבו אתם מסתתרים ומפחדים מאוד, ופתאום מישהו מגיע בריצה ומודיע לכם שהסכנה חלפה לגמרי. זה בדיוק מה שהרגישו תושבי יהודה. תקופה ארוכה הם חיו בפחד גדול מפני הצבא החזק של אשור, והסתתרו בתוך הערים שלהם. פתאום, מרחוק, מופיעה דמות. הנביא מתאר זאת במילים הִנֵּה עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם. שליח מתקרב על פסגות ההרים ומביא איתו בשורה משמחת ומרגיעה: האויב נפל, המלחמה נגמרה ויש שלום.
עכשיו, כשהאיום הוסר, הנביא קורא לעם: חַגִּי יְהוּדָה חַגַּיִךְ שַׁלְּמִי נְדָרָיִךְ. הוא אומר להם שהם יכולים לצאת מהבתים, לעלות לירושלים ולחגוג את החגים בשמחה גדולה. זה גם הזמן לקיים את ההבטחות שהם הבטיחו לה' בזמן שהיו בצרה, כשאמרו שאם יינצלו הם יביאו לו קרבנות של תודה. הנביא מסביר להם שאפשר לשמוח בלב שקט, כי אותו בְּלִיַּעַל, מילה שמתארת אדם רשע מאוד והכוונה כאן למלך אשור, כבר לא יעבור בארצם. המלך הרשע הזה הובס לגמרי, והוא לעולם לא יחזור להילחם בהם.