יצא לכם פעם לשבת במקום בטוח ומוגן, ולפתע לשמוע אזהרה שצריך לנעול מהר את כל הדלתות ולהתכונן לסכנה שמתקרבת? הנביא נחום פונה אל העיר נינוה, שהייתה עיר בירה חזקה מאוד, ומזהיר אותה מפני צבא עצום שעומד לתקוף אותה. הנביא אומר לה עָלָה מֵפִיץ עַל־פָּנַיִךְ, כלומר, אויב חזק שמפזר ושובר כל מה שעומד בדרכו עולה ומתקרב אליכם. בגלל הסכנה הגדולה, הנביא קורא למלך נינוה נָצוֹר מְצוּרָה, שזה אומר לשמור היטב על ערי המבצר החזקות, וגם צַפֵּה־דֶרֶךְ, להעמיד שומרים שיסתכלו אל הדרכים כדי לראות מאיפה האויב מגיע. כדי לשרוד את ההתקפה הזו, הנביא דורש מהם חַזֵּק מָתְנַיִם אַמֵּץ כֹּחַ מְאֹד, שפירושו לאסוף את כל הכוח הפיזי של החיילים ולהתכונן למלחמה.
נחום, פרק ב׳, פסוק ב׳
עָלָ֥ה מֵפִ֛יץ עַל־פָּנַ֖יִךְ נָצ֣וֹר מְצוּרָ֑ה צַפֵּֽה־דֶ֙רֶךְ֙ חַזֵּ֣ק מׇתְנַ֔יִם אַמֵּ֥ץ כֹּ֖חַ מְאֹֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.