יצא לכם פעם להתכונן למסע מרגש ולהציע לאדם קרוב להצטרף אליכם? בני ישראל נמצאים ממש רגע לפני הכניסה לארץ ישראל. משה פונה אל חותנו ומזמין אותו לבוא איתם. משה קורא לו חֹבָב בֶּן רְעוּאֵל. מי זה חובב? זה בעצם יתרו. הוא קיבל את השם חובב כי הוא חיבב מאוד את התורה, אהב את ה' וקיבל על עצמו את המצוות.
משה אומר לו נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם. המילה נוסעים לא מתארת רק הליכה רגילה, אלא עזיבה מוחלטת של המקום הקודם, בלי שום כוונה לחזור אחורה. באותה שעה משה והעם היו בטוחים שהם נמצאים במרחק של שלושה ימים בלבד מארץ ישראל, לפני שהיו חטאים שעיכבו אותם במדבר. שמתם לב שמשה אומר אנחנו? באותו זמן משה עדיין האמין שהוא בעצמו ייכנס לארץ יחד עם כולם.
משה ממשיך ומציע ליתרו לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ. משה מבטיח לו שותפות בטוב שיהיה בארץ. מכיוון שרק השבטים קיבלו שטח קבוע משלהם בארץ ישראל, משה מבטיח לתת ליתרו חלק מהרכוש, כסף וזהב, או מתנה מיוחדת כמו השטח הפורה של העיר יריחו. משה אומר את זה בחוכמה רבה, כדי שיתרו שהיה אדם עשיר ומכובד, ידע שהוא מקבל את הדברים האלו בזכות העזרה הגדולה שלו לעם ישראל במדבר ולא בתור נדבה.
כדי שיתרו לא יפחד מהמלחמות שיהיו בארץ, משה מרגיע אותו ומוסיף כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל. כלומר, ה' הבטיח לנו ניצחון ודברים טובים, וזו הבטחה מוחלטת ובטוחה שאי אפשר לבטל.