יצא לכם פעם לצאת למחנה ולהקים אוהל משפחתי? תארו לעצמכם איזה תכנון מדויק צריך כדי לפרק, לסחוב ולהרכיב מחדש את המשכן הענק בכל פעם שבני ישראל נסעו במדבר. התפקיד החשוב הזה התחלק בין משפחות הלוויים בסדר מחושב מאוד.
הפסוק מספר לנו על הַקְּהָתִים נֹשְׂאֵי הַמִּקְדָּשׁ, שהיו אחראים לסחוב את הדברים הכי קדושים, כמו ארון הברית, השולחן והמנורה. מיד אחר כך הפסוק אומר וְהֵקִימוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן. למרות שהקהתים הוזכרו הרגע, מי שהקים את המבנה של המשכן היו משפחות אחרות של לוויים, שסחבו את הקרשים והיריעות הכבדים. המשפחות האלה הלכו בראש המחנה, הרבה לפני הקהתים. ברגע שענן ה' סימן להם לעצור ולחנות, הם מיד התחילו בבנייה.
למה הם הלכו ראשונים ומיהרו לבנות? כדי שהמשכן יהיה מוכן עַד בֹּאָם, כלומר עוד לפני שהקהתים מגיעים. התכנון החכם הזה דאג לכך שכאשר הקהתים יגיעו סוף סוף עם הכלים הקדושים, הם לא יצטרכו לעמוד בחוץ ולחכות. המשכן כבר עמד מוכן, והם יכלו להכניס את ארון הברית ושאר הכלים מיד פנימה למקומם המכובד.