יצא לכם פעם לחשוב איך אפשר להודיע הודעה למיליוני אנשים במדבר הענק, כדי שכולם ישמעו באותו הרגע? אמנם עמוד הענן הראה מתי ה' רוצה שיסעו, אבל היה צורך בקול ברור שיעשה סדר בשטח. לכן ה' אומר למשה עֲשֵׂה לְךָ. הציווי הזה עזר למשה לאסוף את העם בקלות בלי לשלוח שליחים לכל אוהל. בנוסף, החצוצרות היו שייכות רק למשה. הן היו כלי מיוחד שנועד לכבד אותו, ואפילו המנהיג שבא אחריו לא השתמש בהן.
ה' מבקש להכין שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת שייראו בדיוק אותו הדבר. המילה חצוצרה מזכירה את המילה חצר, כי התפקיד שלהן היה לאסוף את כולם למקום אחד סביב המנהיג. הן היו עשויות ממתכת כֶּסֶף ולא מזהב, כדי לא להזכיר את חטא עגל הזהב, וגם כי לכסף יש צליל נעים וחזק שמסמל אהבה ורחמים. ה' אומר להכין אותן מִקְשָׁה, כלומר מגוש אחד שלם של כסף שדופקים עליו בפטיש, ולא מחיבור של כמה חתיכות. כך הצליל לא בורח מהסדקים ונשאר עוצמתי, וזה גם מזכיר שעם ישראל הוא עם מאוחד.
התפקיד הראשון של החצוצרות היה לְמִקְרָא הָעֵדָה, כלומר לקרוא לעם להתאסף בעזרת תקיעה פשוטה ונעימה. התפקיד השני היה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת. למרות שעמוד הענן סימן מתי צריך לנסוע, החצוצרות נתנו לעם זמן להתארגן בנחת, והודיעו לכל שבט מתי מגיע התור שלו לצעוד כדי שלא כולם יצאו בבת אחת. ליציאה לדרך השתמשו בקול תרועה שבור וחזק, קול שנותן כוח להתגבר על סכנות ואתגרים במסע הארוך.