קרה לכם פעם שמישהו אמר עליכם משהו לא נעים, ועוד מישהו מהמשפחה שלכם? סביר להניח שמיד רציתם לענות לו ולהגן על עצמכם. אבל כשמרים ואהרן דיברו דברים לא טובים על משה, הוא עשה משהו מדהים: הוא פשוט שתק. הסיבה לשתיקה שלו היא שמשה היה עָנָו. אדם עניו הוא אדם סבלן שלא מחפש שיעשו לו כבוד. משה ידע שהוא מנהיג חשוב ונביא גדול, אבל הוא האמין שכל הכישרונות שלו הם מתנה מאת ה׳. הוא אפילו חשב שאם מישהו אחר היה מקבל את המתנות האלה, הוא היה מצליח הרבה יותר ממנו.
משה לא ענה לאחיו בגלל סיבה מיוחדת: כדי להגן על עצמו, הוא היה צריך להגיד להם שהוא הנביא הכי גדול וחשוב. אבל אדם שהוא באמת עניו פשוט לא מסוגל להשוויץ ולהגיד על עצמו שהוא הכי טוב. לכן הוא בחר לשתוק ולספוג את העלבון. בגלל שמשה לא רצה לריב על הכבוד שלו, ה׳ בעצמו התערב מיד כדי להגן עליו ולהראות לכולם את האמת על הגדולה שלו.
התורה מוסיפה את המילה מְאֹד כדי ללמד אותנו שבעניין הענווה, משה התרחק לגמרי מכל טיפה של גאווה. הוא היה עניו יותר מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה, כלומר, הוא כיבד כל אדם. אפילו לאנשים הכי פשוטים ועניים שיושבים על האדמה, משה התייחס אליהם כאילו הם חשובים וטובים יותר ממנו.