יצא לכם פעם להסתכל דרך חלון שמלא באדים או מראה מטושטשת, ולנסות להבין מה בדיוק אתם רואים שם? כך ה' מסביר למרים ולאהרן על ההבדל העצום בין נביאים רגילים לבין משה רבנו. ה' פונה אליהם במילים שמעו נא. למרות שה' כעס עליהם על כך שחשבו שהם נביאים באותה מדרגה כמו משה, הוא פותח את דבריו בנחת וברוגע כדי שיקשיבו לו. מכאן אנחנו לומדים כמה חשוב לדבר בנחת אל אנשים אחרים.
ה' מסביר להם שאם יהיה נביאכם, כלומר גם אם יקום מכם נביא חשוב ואמיתי, הנבואה שלו תהיה שונה לגמרי. לנביא רגיל ה' מתגלה במראה, שזה כמו לראות דברים דרך מראה לא שקופה. הנביא מקבל את המסר דרך סמלים וחידות שהוא צריך לפתור, ולא רואה את הדברים בצורה ברורה. ה' ממשיך ואומר אליו אתודע, כדי להדגיש שה' הוא זה שבוחר מתי להתגלות, והנביא לא יכול לבקש נבואה מתי שרק ירצה. בנוסף, נביא רגיל לא מסוגל להישאר ער כשהוא מקבל נבואה. לכן ה' אומר בחלום אדבר בו. הגוף של הנביא לא יכול לעמוד בעוצמה של הדיבור של ה', אז הוא נופל לתרדמה, והמסר מגיע אליו בתוך המחשבה שלו. כל ההסבר הזה נועד להראות למרים ולאהרן עד כמה משה מיוחד, כי משה מדבר עם ה' כשהוא ער לחלוטין, מתי שהוא רק צריך, ומבין הכל בצורה הכי ברורה וצלולה שיש.