במדבר, פרק כ׳, פסוק כ״ד

ה' מודיע מראש כי יֵאָסֵף אַהֲרֹן אֶל־עַמָּיו, כלומר יסיים את תפקידו וימות במיתת נשיקה שבה הנפש שבה ברצון למקורה, כדי לאפשר לו להתכונן לכך. הסיבה למיתתו במדבר היא כִּי לֹא יָבֹא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, עונש שניתן להם עַל אֲשֶׁר־מְרִיתֶם אֶת־פִּי בכך שעשו את ההפך מציווי ה' להסביר לעם את הפלא בדיבור אל הסלע. אשמתו של אהרן בחטא נובעת מכך שהסכים בשתיקה למעשהו של משה שהכה בסלע, או משום שבעקבות ההכאה נמנע מאהרן לחלוטין לקיים את הציווי המקורי לדבר. אירוע זה התרחש לְמֵי מְרִיבָה, ביטוי המציין את הסיבה לעונש בעבור המים, או את שמו של המקום הפיזי שבו חטאו.