במדבר, פרק כ׳, פסוק ג׳

מצוקת הצמא במדבר מעוררת בעם חרדה וייאוש, שמובילים לעימות שבו וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה, המנהיג האחראי לצרכיהם ושדרכו נעשו ניסי מים בעבר, אף שזעמם מכוון למעשה גם כלפי ה'. בשיא שברם הם זועקים וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ, כלומר הלוואי שמתנו במיתת אחינו שכבר נפטרו, מתוך העדפה ברורה למוות אחר על פני הייסורים הממושכים של מיתת צמא. משאלתם היא למות כמו אותם אחים שמתו במגפות פתאומיות ומהירות, או כדור המדבר שמת מוות טבעי מתוך השלמה עם גזירת הבורא לִפְנֵי יְהֹוָה. מעבר לכך, הם מבקשים למות מיתת צדיקים שיש בה כפרה והשגחה, ולא לסיים את חייהם באופן מקרי ובזוי כבהמות הגוועות מחוסר מים במדבר.