לקראת תום שנות הנדודים בני ישראל מוצאים עצמם בשממה צחיחה, ונתקפים חרדה קיומית עקב הפסקת הנסים הגלויים והמעבר לחיים בדרך הטבע. זעמם מופנה אל משה ואהרן, והמילה הֶעֱלִיתֻנוּ ממזגת בתוכה את ההאשמה כי הבאתם למדבר היא מחדל אנושי של המנהיגים ולא רצון ה'. העם מלין על כך שהובא אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה, שהוא לֹא מְקוֹם זֶרַע הראוי לגידולים, ואפילו מי גשמים אינם נקווים באדמתו. תלונתם על חסרון וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן נובעת מהצורך בפירות עסיסיים להשקטת הצימאון, או מתוך געגוע לבארה של מרים שגידלה פירות אלו באורח פלא. המצוקה מגיעה לשיאה בזעקה כי וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת, המדגישה את היעדרו המוחלט של הצורך הבסיסי וההכרחי ביותר לקיום.
במדבר, פרק כ׳, פסוק ה׳
פרשת חקת
וְלָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָבִ֣יא אֹתָ֔נוּ אֶל־הַמָּק֥וֹם הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה לֹ֣א ׀ מְק֣וֹם זֶ֗רַע וּתְאֵנָ֤ה וְגֶ֙פֶן֙ וְרִמּ֔וֹן וּמַ֥יִם אַ֖יִן לִשְׁתּֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.