מצוקת הצמא הכבדה גורמת לעם להאשים את משה ואהרן בבחירת מסלול שגוי, והם זועקים וְלָמָה הֲבֵאתֶם אותנו דווקא אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה, שהוא שממה מסוכנת, במקום להובילנו דרך אזורים מיושבים. הם מכנים את עצמם אֶת קְהַל ה' כדי לטעון שאינם עוד דור חוטא אלא עדה קדושה הראויה לחיים, ומאשימים את מנהיגיהם בבגידה בייעוד האלוהי בכך שהפקירו אותם לָמוּת שָׁם. התלונה מתרחבת גם אל אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ, כלומר הבהמות שלנו, מתוך טענה שגם אם בני האדם אינם זכאים לישועה, מן הראוי שה' ירחם ויספק מים לבעלי החיים החפים מפשע המונעים מתוך צמא טבעי.
במדבר, פרק כ׳, פסוק ד׳
פרשת חקת
וְלָמָ֤ה הֲבֵאתֶם֙ אֶת־קְהַ֣ל יְהֹוָ֔ה אֶל־הַמִּדְבָּ֖ר הַזֶּ֑ה לָמ֣וּת שָׁ֔ם אֲנַ֖חְנוּ וּבְעִירֵֽנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.