עם פטירתה של מרים פסק באר המים שליווה את העם במדבר בזכותה, כדי שיעריכו את גודל השפעתה לאחר שלא הספידו אותה כראוי. וְלֹא־הָיָה מַיִם לָעֵדָה, כך שכל בני ישראל ניצבו כציבור מאוחד מול סכנת הכחדה בצמא. מתוך מצוקה פיזית קשה, וַיִּקָּהֲלוּ עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן בעודם יושבים באבל על אחותם, בתקווה שהמים ישובו בזכותם. עיקר התרעומת הופנתה כלפי משה כי התביישו לריב עם אהרן רודף השלום, ובהיעדר קולה המרגיע של מרים התגובה הייתה סוערת. אף על פי כן העם לא נענש על התפרצותו, שכן זעקתם נבעה מסכנת מוות ממשית ואין אדם נתפס על צערו.
במדבר, פרק כ׳, פסוק ב׳
פרשת חקת
וְלֹא־הָ֥יָה מַ֖יִם לָעֵדָ֑ה וַיִּקָּ֣הֲל֔וּ עַל־מֹשֶׁ֖ה וְעַֽל־אַהֲרֹֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.