במדבר, פרק כ׳, פסוק ח׳

ה' מורה למשה קַח אֶת־הַמַּטֶּה המוכר מניסי העבר כדי להציגו כאות אזהרה, ולאסוף את העם, וְהַקְהֵל אֶת־הָעֵדָה, במטרה לפרסם את הנס ברבים. ההוראה המרכזית היא וְדִבַּרְתֶּם אֶל־הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם, בין אם בפנייה ישירה לסלע ובין אם בלימוד תורה לידו, כדי שהעם יתבונן ויבין שניתן לחולל ישועות באמצעות דיבור וללא מאמץ פיזי. בעקבות זאת הסלע וְנָתַן מֵימָיו השמורים בעצם גופו, ומיד לאחר הנביעה הראשונית וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן־הַסֶּלַע בשפע אדיר שירווה את כולם. לבסוף, משה נדרש לפקח על חלוקת המים, וְהִשְׁקִיתָ אֶת־הָעֵדָה וְאֶת־בְּעִירָם, כלומר בהמתם, כדי למנוע סכנה משתייה מהירה מדי של הצמאים וללמד שה' חס גם על ממונם.