האומה האדומית כולה הסכימה פה אחד לסרב לבקשת המעבר של ישראל, ולכן נאמר וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם ולא מלך אדום. באמירתם לֹא תַעֲבֹר בִּי הם דחו את הצעת ישראל לעבור ממש בתוך הערים המיושבות, שכן הם לא האמינו להבטחות השלום וחששו מתחבולה לכיבוש וללמידת מבואות הארץ. מתוך עוינות עמוקה ופחד מהנבואה שישתעבדו לישראל בעתיד, הם איימו: פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ. הדגשת החרב מבטאת את המציאות האלימה של אנשי אדום שעלולים להתלקח מכל מריבה פעוטה, וכן נועדה להציב את ברכת עשו לחיות על חרבו כנגד כוח התפילה והצעת השלום של ישראל.
במדבר, פרק כ׳, פסוק י״ח
פרשת חקת
וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱד֔וֹם לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר בִּ֑י פֶּן־בַּחֶ֖רֶב אֵצֵ֥א לִקְרָאתֶֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.