יצא לכם פעם לבקש ממישהו טובה קטנה ומנומסת, ולקבל בתגובה סירוב כועס ומאיים? כשעם ישראל מבקש לעבור בארץ אדום בדרך לארץ כנען, התשובה שהם מקבלים היא לא מוחלט. התורה מספרת שאֱדוֹם סירב, ולא רק מלך אדום, כדי ללמד אותנו שכל העם שם הסכים יחד, פה אחד, לא לתת לישראל לעבור.
אדום אומרים לישראל לא תעבור בִּי. למה הם משתמשים במילה הזו? הכוונה היא למעבר ממש בתוך הערים ובאמצע המדינה. עם ישראל בסך הכל רצה לעבור בדרך הראשית, לקנות דברים ולעזור לכלכלה של אדום. אבל האדומים לא האמינו להם. הם פחדו שזו בעצם תוכנית סודית לכבוש את הערים שלהם, או שישראל ינצלו את ההזדמנות כדי ללמוד את השבילים והדרכים למקרה של מלחמה בעתיד.
בתגובה לבקשת השלום של ישראל, אדום מאיימים שיצאו לקראתם בַּחֶרֶב. למה הם מדגישים דווקא את המילה הזו ולא אומרים סתם "אצא להילחם בך"? יש כאן בעצם התנגשות בין הברכות של האבות. עם ישראל הגיע עם הכוח המיוחד שלו, כוח התפילה לה' שקיבל מיעקב. בתגובה, אדום אומרים: אתם מתגאים בתפילה שלכם? אנחנו נצא מולכם עם הכוח שהוריש לנו יצחק, שאמר לעשו "ועל חרבך תחיה". האדומים היו אנשים שנוטים לריב בקלות, והם תמיד חיפשו הזדמנות להילחם בישראל מתוך פחד מהנבואה הישנה שאומרת שיום אחד הם יצטרכו להיות כפופים לעם ישראל.