תארו לעצמכם שאתם נמצאים במדבר חם, השמש קופחת ואין לכם אפילו טיפת מים אחת לשתות. בני ישראל היו בדיוק במצב הזה, והם היו צמאים מאוד. ה' פונה למשה ולאהרן ונותן להם הוראות מדויקות ופשוטות איך להביא מים לעם.
תחילה ה' אומר למשה קַח אֶת־הַמַּטֶּה. משה צריך לקחת את המטה המוכר שלו, אבל ה' לא מבקש ממנו להכות בסלע. המטה נמצא שם רק כדי שהעם יראה אותו ויזכור את הניסים הגדולים שה' כבר עשה להם בעבר. השלב הבא הוא וְהַקְהֵל אֶת־הָעֵדָה. ה' מבקש לאסוף את כולם יחד, כדי שכל העם יראה את הנס הגדול ויבין כמה ה' דואג להם.
עכשיו מגיעה ההוראה המיוחדת ביותר. ה' אומר להם וְדִבַּרְתֶּם אֶל־הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם. משה ואהרן צריכים ממש לפנות אל הסלע היבש ולצוות עליו להוציא מים, וכל זה בזמן שכולם מסתכלים. למה דווקא לדבר אל הסלע? כי להוציא מים רק בעזרת מילים, זה נס הרבה יותר גדול ומרשים מאשר להכות בו, וכך העם יראה את כוחו העצום של ה'.
ה' מבטיח שהסלע וְנָתַן מֵימָיו. המים לא יגיעו מאיזה מעיין שמסתתר מתחת לאדמה, אלא ינבעו מתוך גוף הסלע היבש עצמו. ה' גם מבטיח למשה וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן־הַסֶּלַע, כלומר, יצא שפע עצום של מים שיזרום כמו נהר ויספיק כדי להרוות את כל העם הגדול הזה.
בסוף, ה' מבקש ממשה וְהִשְׁקִיתָ אֶת־הָעֵדָה וְאֶת־בְּעִירָם. המילה בעירם פירושה הבהמות של בני ישראל. ה' כל כך רחמן, שהוא דואג לא רק לאנשים, אלא גם לחיות ולרכוש שלהם. משה בעצמו צריך לפקח על השתייה, כדי להשגיח שאנשים שהיו כל כך צמאים לא ישתו מהר מדי ויפגעו בעצמם, וגם כדי לוודא שקודם בני האדם ישתו ורק אחר כך הבהמות. דרך ההוראות האלה אנחנו רואים כמה ה' אוהב את העם ודואג לכל צורך שלהם, צעד אחר צעד.