במדבר, פרק כ״ד, פסוק ד׳

יצא לכם פעם לראות משהו כל כך עוצמתי ומדהים, עד שהרגשתם שהגוף שלכם פשוט לא מסוגל להכיל את זה? זה בדיוק מה שקרה לבלעם. ה' נתן לו, באופן זמני, כוח מיוחד לראות ולשמוע דברים נסתרים. בלעם מתאר את עצמו בתור מי שהוא שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל, כלומר אדם שזוכה לשמוע ממש את דברי ה'. הוא גם אומר על עצמו מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה, שפירושו שהוא רואה חזיונות ברורים מאת ה', שהוא האל שדואג ונותן שפע לכל הבריות. לקבל נבואה כזו ולהיפגש עם כוח כל כך גדול, זה דבר שדורש המון מהגוף. לכן בלעם מתאר את המצב שלו במילים נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם. המילה נֹפֵל מתארת את מה שקורה לגוף שלו. העוצמה של הנבואה כל כך חזקה, עד שהכוחות הרגילים של הגוף מתבטלים והוא נופל על הארץ ולא מצליח לעמוד על רגליו. אבל באותו הזמן בדיוק, הוא גְלוּי עֵינָיִם. למרות שהגוף שלו חלש ונופל, העיניים הפנימיות שלו, בתוך הלב והמחשבה, פקוחות לגמרי ורואות את הנבואה בצורה הברורה ביותר.