קרה לכם פעם שניסיתם לעשות משהו שוב ושוב, ופשוט לא הצלחתם? בלעם ניסה לקלל את עם ישראל, אבל ה' לא איפשר לו. ברגעי הפרידה מבלק מלך מואב, בלעם מבין שהדרך היחידה שלו לפגוע בישראל היא לא בעזרת כוח רוחני, אלא אם הוא יגרום להם להתנהג בצורה לא טובה.
לפני שהוא עוזב, הוא אומר לבלק הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי, כלומר אני חוזר הביתה וסיימתי את התפקיד שלי. אבל אז הוא מוסיף מילה חשובה: אִיעָצְךָ, שפירושה "אתן לך עצה". בלעם לוחש לבלק תוכנית סודית ורעה. הוא מציע לו לפתות את בני ישראל לעשות מעשים רעים ולחטוא. בלעם יודע שה' אוהב התנהגות טובה ומוסרית, ואם בני ישראל יחטאו, ה' כבר יעניש אותם בעצמו.
כדי לא להגיד במפורש שהעם של מואב הוא זה שיעשה את המעשה הרע ויכשיל את ישראל, בלעם משתמש בשפה נקייה והופך את המילים. הוא אומר אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ, במקום להגיד "מה שהעם שלך יעשה לעם הזה".
בנוסף לעצה הסודית, בלעם גם אומר לבלק נבואה על מה שעתיד לקרות בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. הוא עובר מלדבר על מה שקורה עכשיו, ומגלה לבלק מה יתרחש בעתיד הרחוק מאוד, בימות המשיח.