קרה לכם פעם שניסיתם לעשות משהו שוב ושוב, ובסוף הבנתם שזה פשוט לא הולך לעבוד? זה בדיוק מה שקרה לבלעם. אחרי שהוא ניסה לקלל את עם ישראל ונכשל, הוא הבין כי טוֹב בְּעֵינֵי ה' לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל. בלעם קלט סוף סוף שה' אוהב את עם ישראל ושומר עליהם, ושום קללה לא תשנה את זה.
לכן, הוא החליט להפסיק לנסות ולֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם. כלומר, הוא לא עשה את מה שעשה בשתי הפעמים הקודמות ולא הלך לחפש נְחָשִׁים. הוא הפסיק לנסות לעשות קסמים או לחפש רגעים שבהם ה' כועס, כי הוא הבין שכל הקסמים האלה פשוט חסרי תועלת נגד עם ישראל.
במקום זה, וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו. בלעם סובב את הפנים שלו והסתכל ישר אל המדבר, אל המקום שבו בני ישראל חנו. למה הוא עשה את זה? למרות שהוא הפסיק עם הקסמים, בלעם עדיין לא אהב את עם ישראל וחיפש דרך אחרת להזיק להם. הוא הסתכל אל המדבר בתקווה שזה יזכיר לה' את הטעויות שבני ישראל עשו שם בעבר, כמו למשל חטא העגל. בלעם חשב שאולי אם הוא יזכיר את החטאים האלה, ה' יכעס על העם וכך הוא בכל זאת יצליח לפגוע בהם.