יצא לכם פעם לעזור להכין מסיבת הפתעה ענקית, אבל לא היה לכם שום מושג למי חוגגים? תארו לעצמכם כמה זה מבלבל להשקיע כל כך הרבה בלי להבין מה המטרה. זה בדיוק מה שהרגיש בלעם עד עכשיו. הוא קיבל נבואות מאת ה', אבל הוא היה דומה לטבח שמכין סעודת מלכים מפוארת בלי לדעת לכבוד מי היא נערכת ולמה.
כעת, בלעם מתגאה בכך שחל שינוי גדול. הוא אומר על עצמו שהוא וידע דעת עליון. כלומר, הפעם הוא לא רק שומע את המילים, אלא ממש מבין את המחשבות והתוכניות של ה'. הוא סוף סוף מבין את המטרה האמיתית: ה' לא מתכוון לקלל את עם ישראל, אלא רוצה לגדל ולרומם אותם. את ההבנה הברורה הזו הוא קיבל הפעם דרך נבואה טהורה ואמיתית, ולא בעזרת קסמים.
בלעם ממשיך ומתאר את המצב המיוחד שבו הוא מקבל את הנבואה, וקורא לעצמו נופל וגם גלוי עינים. למה הוא מתכוון? נביאים אחרים היו מקבלים את המראות שלהם בדרך כלל רק בלילה. אבל בלעם מתגאה בכך שהוא חווה את החזון מה' ברצף, ללא הפסקה. המילה נופל מתארת את הזמן שבו הוא שוכב על מיטתו בלילה, והמילים גלוי עינים מתארות את העובדה שגם ביום, כשהוא ער ועיניו פקוחות, הוא ממשיך לראות את המראות האלוהיים בצורה ברורה.