במדבר, פרק כ״ד, פסוק ג׳

תארו לעצמכם אדם שעד עכשיו דיבר רק כי הכריחו אותו, ופתאום הוא מחליט לפתוח את הפה לגמרי מרצונו החופשי. זה בדיוק מה שקורה עכשיו לבלעם. אחרי שעד עכשיו אמר רק את מה שה' שם לו בפה בעל כורחו, הוא מתחיל לדבר מתוך הסכמה ומנצל את ההזדמנות כדי להתגאות בכוחות המיוחדים שלו. הוא קורא לעצמו בְּנוֹ בְעֹר. המילה הזאת אומרת בפשטות שהוא הבן של בעור, אבל רומזת גם לכך שבלעם היה כל כך גדול בנבואה, עד שאבא שלו נחשב ממש כמו הבן והתלמיד שלו. לאחר מכן הוא מכנה את עצמו הַגֶּבֶר. התואר הזה מראה את הכוח העצמי שלו, כי בניגוד לנביאים אחרים שהיו נופלים ומתעלפים מרוב קושי בזמן נבואה, הוא הצליח להחזיק מעמד. בסוף הוא קורא לעצמו שְׁתֻם הָעָיִן. מסבירים שבלעם היה עיוור בעין אחת כעונש על שניסה להזיק לעם ישראל. אבל בלעם מתגאה אפילו בזה. הוא בעצם אומר שאמנם נשארה לו רק עין אחת שעובדת, אבל באותה עין יחידה הוא מסוגל לראות מראות אלוהיים מדהימים שאנשים אחרים לא זוכים לראות אפילו בשתי עיניים פקוחות.