חשבתם פעם איך אפשר לעשות סדר כשיש בלאגן גדול במחנה שלם של אנשים? אחרי שהעם חטא בחטא החמור של עבודה זרה, ניתנת הוראה ברורה אל שופטי ישראל. השופטים הם המנהיגים ובתי הדין של כל שבט ושבט. התפקיד שלהם עכשיו הוא לעצור את החטא ולשפוט את האנשים שהשתתפו בו.
השופטים נדרשים להעניש את האנשים הנצמדים לבעל פעור. המילה הזו מזכירה לנו צמיד. ממש כמו שצמיד סגור וכרוך חזק על היד, כך גם החוטאים האלו היו מחוברים חזק מאוד לעבודה הזרה וסירבו לעזוב אותה. הם לא סתם נגררו בטעות, אלא ממש בחרו לעבוד עבודה זרה, ולכן הגיע להם עונש כבד.
כדי שהמשפט יתנהל בצורה מסודרת, ההוראה לשופטים היא לשפוט איש אנשיו. הכוונה היא שכל שופט או בית דין אחראי לשפוט אך ורק את האנשים שנמצאים תחת האחריות שלו ובשבט שלו.
אבל האם המשפט הגדול הזה באמת יצא לפועל בסוף? מתברר שכנראה לא. בזמן שהשופטים התחילו להתארגן כדי לקיים את ההוראה, קרה מקרה שבו איש בשם זמרי חטא מול כולם כדי למרוד בשופטים. מול העצב וחוסר האונים של המנהיגים, פנחס קם ועשה מעשה שעצר מיד את המגפה שפגעה בעם. ברגע שהמגפה נעצרה והכעס של ה' נרגע, כבר לא היה צורך שהשופטים ימשיכו במשפט של כולם, וה' בעצמו שפט את החוטאים שנשארו בשלב מאוחר יותר.