כאשר וְשָׁמַע אִישָׁהּ את נדר אשתו, שתיקתו אינה היעדר תגובה בלבד, אלא מקבלת תוקף משפטי של הסכמה פעילה. המילים וְהֶחֱרִשׁ לָהּ מתארות שתיקה מתוך כוונה מודעת בלב לקיים ולאשר את הנדר, ולכן תוקף ההסכמה חל באופן מיידי. בנוסף הבעל לֹא הֵנִיא אֹתָהּ, כלומר לא עיכב או מנע את המעשה, בין אם מדובר במניעה מן האישה עצמה לקיים את נדרה ובין אם באי-ביטול הנדרים עצמם. כתוצאה מהסכמה שקטה זו הנדרים חלים ללא עוררין, עובדה המודגשת באמצעות הכפילות הלשונית וְקָמוּ וכן יָקוּם.
במדבר, פרק ל׳, פסוק י״ב
פרשת מטות
וְשָׁמַ֤ע אִישָׁהּ֙ וְהֶחֱרִ֣שׁ לָ֔הּ לֹ֥א הֵנִ֖יא אֹתָ֑הּ וְקָ֙מוּ֙ כׇּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכׇל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.